האתר הרשמי של הספר

נקודת מפגש

? מה בספר

אימון אישי – מקורות תיאורטיים, הנחות יסוד, תהליך, בין אימון לטיפול, חיזוק תפיסת מסוגלות אישית, סיפורי מקרה
אימון אישי בקבוצה – הנחות יסוד, מבנה, תהליך, מיומנויות הנחיה, בין אימון אישי לקבוצתי, אימון אישי בקבוצה כמודל ללמידת מבוגרים, סיפורי מקרה
כלים וטכניקות לאימון אישי בקבוצה
ששת נעלי הפעולה באימון, בעקבות אדוארד דה בונו, מיקי גרבר
היוועצות – כלי ללמידה ארגונית בין עמיתים, ד"ר ארנה שמר ואלה בר גיא
רשמים מכנס המאמנים הבינלאומי, זנווה 2008 - הצגת המודל לאימון אישי בקבוצה

על הספר

"כולנו רקמה אנושית אחת חיה" מוטי המר

הספר מזמין את קוראיו אל התפיסה התאורטית ואל הפרקטיקה שבתהליך האימון, תהליך המבוסס על מערכת יחסים אינטימית, משמעותית, הנבנית בין מאמן למתאמן המבקש לחולל שינוי בחייו. נקודת המפגש בין השניים פותחת מרחב דינמי, עשיר, מצע עליו נבנים תהליכים המסייעים למתאמן לפעול בעולם ממקום חדש. בצד האימון האישי, מציע הספר, תיאוריה, מודל וכלים ייחודים לעבודה אישית בתהליך קבוצתי, תהליך רב עצמה המטפח נפש – רחבה, ערבות הדדית, אינטימיות, הבנה שכל אחד מאתנו הוא בראש ובראשונה חלק ממארג חברתי ורק אחר כך סובייקט נפרד. לאורך הספר שזורים סיפורי מקרה של התמודדויות שונות בחיי האדם בעולם המודרני כמו מימוש עצמי, שינוי קריירה, זוגיות, איזון בחיים ועוד.

הספר "נקודת מפגש" הוא ספר מרתק וחשוב לכל מי שמתעניין או עוסק בתחום האימון האישי, בין אם הוא מאמן או מתאמן. הסיפורים האישיים המוצגים בספר יכולים לסייע ולהנחות את כל מי שזקוק לתמיכה וסיוע בקבלת החלטות או שינויים בתחום האישי או בתחום המקצועי. אריק בלום

אימון אישי בקבוצה - גישה התייחסותית (תקציר)

בבסיס האימון נמצא המפגש. יש כלים ומודל, אפילו שפה ותפיסת עולם – אבל אני מאמינה שמה שנוכח ומאפשר תנועה וצמיחה הדדית, הנו המפגש האנושי הנפתח במרחב שבין המאמן, למתאמן, לקבוצה. היה זה בובר שאמר "זיקה קודמת לזהות" ומוכרת אף יותר אמרתו של אפלטון "הנפש כדי לזהות עצמה, חייבת לפגוש נפש אחרת" שכן זיקה וקשר משמעותי מאפשרים התבוננות בעצמי דרך המראה של האחר וכשמדובר בקבוצה, הרי שנכונה לנו הזדמנות בלתי רגילה להתבונן במראות של הזולת ודרכם להיפגש עם עצמנו, לצמוח ולעודד את צמיחתם של האחרים. הקבוצה הקטנה מוצגת בספרות המקצועית כצורה אידיאלית להתערבות שמטרתה העצמה (רוזנווסר 1997), היא נמצאה מסייעת ליחידים לפתח את יכולתם לשנות את מצבם סביב התמודדות עם בעיה, אתגר אישי, מטרה לממש, המשתתפים עוזרים ונעזרים, מאתגרים ומאותגרים בו זמנית. בתהליך העצמה בקבוצה מתרחש שינוי בתפיסת העצמי, מתפתחת חוויה של אוניברסאליות המאפשרת למתאמן להבין שהוא "לא לבד" שיש דרך אל מימוש המשאלות שלו ותחושה חזקה של אחריות על אירועים בהווה ובעתיד....

האימון האישי עשה דרך ארוכה מאז החל לשמש ככלי רב עוצמה ונגיש לרבים המסייע לתהליכי שינוי והתפתחות. בתחילת דרכו הציע האימון גישה פונקציונאלית ומעשית שסייעה לאנשים לפרוץ דרכים חדשות לעצמם, לשנות דפוסי התנהלות ולהגשים חלומות בתהליך הממוקד בעתיד ואינו נובר בעבר, נשען על עוצמות וכוחות וכל זה בזמן יחסית קצר. בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה בקרב העוסקים במקצועות הסיוע ובכללם מאמנים, כי כדי לתת מענים מותאמים לפונים נדרשות עמדות פנימיות, גישות ומיומנויות הנשענות על עולמות ידע רחבים ומגוונים. אימון אישי בקבוצה בגישה התייחסותית מטפח קשרי נפש-רחבה, מאמץ עקרונות התייחסותיים ובתוכם תפיסת עצמי ומיינד רחבות יותר.

שתי לידות לו לאדם

אחת, שלא מדעתו ואחת, מדעתו

אחת, על ידי אחרים ואחת, על ידי עצמו

ראשונה, לקתה בחבלי לידה

שניה, נתברכה בחבלי יצירה

ראשונה, מאורע לשעתה

שניה, לידת הנשמה

ראשונה, לידת הגוף

שניה, לידת הנשמה

ראשונה, יציאתן מבטן אימו

שניה, התגלות מהותו

הרב אלימלך בן שאול

הספרים שלי

משני צידי העדשה

לנגן בכנור הגדול

אני פה, היא שם, ובינינו ים

על כרמלה קיט

הייתי ילדה מציירת. בראשית שנות העשרים שלי התגוררתי בכפר האמנים עין הוד. יצרתי, הצגתי, הייתי סקרנית לגלות עולמות נוספים, עליתי לירושלים, למדתי באוניברסיטה העברית וסללתי את דרכי בעולם יחסי הסיוע (יעוץ, טיפול, הנחיית קבוצות, אימון). פיתחתי מודל עבודה ייחודי המשלב התפתחות וצמיחה אישית בקבוצה, לימדתי והכשרתי מנחים בתחום. לפני מספר שנים, כמעט במקרה, הזדמנתי לקבוצה הנפלאה של "נשים מצלמות" ונכבשתי. מהרגע בו נגעתי במצלמה, דבר לא עניין אותי מלבד צילום והביטוי הצילומי.

יצאתי למסע, פגשתי מורים רבים, כל אחד סימן בי סימניו ואני אספתי - למידות, התנסויות, מבטים. התשוקה שלי מתמיד הלכה אל הסמוי מן העין, אל הנסתר שנוכח בחלקיותו, מזמין ומפתה אל מעבר לנראה. כַּמָּה זְמַן עוֹד נִשְׁאַר אֵינֶנָּה שְׁאֵלָּה אֶלָּא דֶלֶת כתב ישראל אלירז, משורר אלכימאי, שלא הרפה מהחיפוש אחר נקודות מפגש בין החומר לאל–חומר ואני בעקבותיו שוהה במרחבי ביניים חמקמקים, המשתנים תדיר, נוכחים ובו בעת נעדרים – שם מתעוררת הכמיהה שלי ליצור. משני צדי העדשה נפגשים עולם פנימי עם עולם חיצוני, נפתח מרחב חדש, ועולה ביתר שאת סוגיית הזמן וליתר דיוק, הזמניות. לצלם עבורי זה לחיות בערנות, בסקרנות, לגלות עולמות, להיות שותפה בחיים של אחרים, להרחיב את המבט, להיות בתנועה ובו בעת בשקט, פשוט להיות! בימים אלה אני יוצרת, מציגה, מלמדת ומשלבת צילום בתהליכי צמיחה והתפתחות במסגרת קבוצתית.